שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' סוזנה ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית מיום 12.10.10 ע"ס 5,320 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

נערכה לפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו טענות הצדדים וראיותיהם, ובכללן עדות נהג רכב מבוטח התובעת. הנתבעים 1 ו-3 לא התייצבו לדיון ולא העידו.

במסגרת הישיבה שהתקיימה הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא גבולות, ותוך מתן הנמקה קצרה ובסיסית בלבד, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בין הנתבעים 1-2 ו-3-4 הושגה הסכמה לפיה, ככל שתיקבע אחריות כלשהי לנתבעים, חלוקת האחריות ביניהם תהא - 75% לחובת הנתבעים 1-2 ו-25% לחובת הנתבעים 3-4.

על סמך כל החומר שלפני, לרבות ממצאי חקירות העדים, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי לסילוק סופי ומוחלט של התביעה והסכסוך על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 1,596 ₪ בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 12.10.10, ועד ליום התשלום המלא בפועל.

החזר אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 12.10.10, ועד ליום התשלום המלא בפועל.

סך של 300 ₪, בגין שכר העדים הפסוק בו חויב הצד התובע.

סך של 1,250 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, בגין שכר טרחת עורך-דין.

בהמשך להסכמת הנתבעים, אני קובע כי הנתבעים 1-2 יישאו בתשלום 75% מהסכומים שנקבעו לעיל, והנתבעים 3-4 יישאו בתשלום 25% מהסכומים שנקבעו לעיל.

הנמקה קצרה ובסיסית לפסיקתי האמורה:

לאחר שמיעת הראיות הגעתי למסקנה, כי יש לחלק את האחריות לתאונה באופן בו 70% מהאחריות יוטלו על כתפי התובעת ו-30% מהאחריות יוטלו על כתפי הנתבעים.

אני קובע כי רכב מבוטח התובעת אכן נפגע במועד הנטען משרידי התאונה בין רכבי הנתבעים, וזאת לאור עדות נהג רכב מבוטח התובעת, לאור הימנעות הנתבעים 1 ו-3 מלהעיד בעניין זה, ולאור חיזוקים לטענות התובעת בדמות ידיעתו של נהג רכב מבוטח התובעת על מקום התאונה, על שעת התאונה ועל פרטי הרכבים המעורבים.

מצאתי להטיל את עיקר האחריות על כתפי התובעת, מכיוון שמעדות נהג רכב מבוטחה עולה, כי הוא נכנס לצומת במהירות גבוהה (80-100 קמ"ש), מבלי להאט (גרסתו המאוחרת בעניין זה היא גרסה כבושה), בשעת לילה, וכל זאת מבלי להבחין ברכבי הנתבעים שעמדו בצד הדרך, בניידת משטרה שעמדה במקום וברמזור שקרס במקום. בכך נהג ברשלנות ובחוסר זהירות ניכרת.

מצאתי להטיל אחריות גם על כתפי הנתבעים, מכיוון שהנתבעים 1 ו-3 לא העידו ולא סתרו את הטענות, לפיהן לא פעלו לפינוי השרידים מהכביש, לא הציבו משולש אזהרה או אמצעי אזהרה אחר טרם הכניסה לצומת ולא הדליקו אורות אזהרה מהבהבים ברכביהם, ובכך לא קיימו את חובתם להתריע בפני הנוסעים בדרך אודות המפגע.

אין בידי לקבל את טענות הנתבעים בדבר ניתוק הקשר הסיבתי בין רשלנותם לבין כשל משטרתי, שכן הנתבעים לא העלו טענות אלו בכתבי טענותיהם ולא הגישו הודעת צד ג' למשטרת ישראל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: